דידי יבוא ושיווק בע"מ נ' אופנה תוכנה בעמ

פסק דין

1.התביעה הוגשה בסדר דין מהיר. לטענת התובעת, על הנתבעת להשיב לה סכום של 3,275 ₪ שאותו גבתה הנתבעת באמצעות כרטיס אשראי של התובעת.

2.לטענת התובעת היא הזמינה מהנתבעת תוכנה לניהול חנויות והוסכם כי התשלום יהיה ב- 9-12 תשלומים שאותם תבצע התובעת באמצעות שיקים. לטענת התובעת, בוצעה ההזמנה ביום 19/2/10, שהיה יום שישי בשבוע, בשעות אחר הצהריים, וסוכם כי ביום א' בבוקר יפגשו הצדדים על מנת לסכם את העניין והתובע יעביר את השיקים.

לטענת התובעת, ביום א' 21/2/10 בשעות הבוקר, החליט מנהלה לבטל את העיסקה והודיע על כך מייד לנציג הנתבעת שבא לקבל את השיקים הדחויים, אך למרבה הפלא גילה כעבור מס' ימים כי הנתבעת גבתה מכרטיס האשראי של התובעת את הסך של 3,275 ₪.

לטענת התובעת יש לחייב את הנתבעת להשיב את הסכום הזה מאחר שזה נגבה בתמורה לקו בזק שמעולם לא סופק לתובעת, מאחר שהעיסקה בוטלה.

3.הנתבעת הכחישה את כל טענות התובעת וטענה כי הפגישה מיום 19/2/10 נעשתה בעקבות פניות קודמות של התובעת אל הנתבעת שבהלכן ביקשה התובעת ללמוד על הנתבעת ועל ההצעה של הנתבעת לתוכנה האמורה.

בסופו של דבר, וביום 19/2/10 נחתם חוזה התקשרות בין הצדדים ובמהלכו גם ניתנו פרטי כרטיס האשראי של התובעת לצורך חיוב כרטיס האשראי בתמורה נדרשת על פי ההסכם.

לטענת הנתבעת מייד לאחר חתימת ההסכם פעלה לקידום ביצועו, וזאת מחמת הדחיפות שלה טענה התובעת. ביום 21/2/10 התקבלה אצל הנתבעת הודעת ביטול מטעם התובעת, ואולם בהתאם להסכם על התובעת לשאת ב- 10% מערך העיסקה ובתוספת שעות העבודה שהושקעו מצד הנתבעת ולפיכך אין מקום להשיב לתובעת דבר ולמעשה התובעת היא שחייבת כספים נוספים לנתבעת.

4.היום נשמעו הראיות. מטעם התובעת העיד מנהלה, מר טבצ'ניק ומטעם הנתבעת העיד מנהלה מר טנוס.

5.לאחר ששמעתי את העדים אני מחליטה לדחות את התביעה, מאחר שגירסת התובעת התבררה כבלתי מהימנה.

6.בניגוד לטענת התובעת כאילו "הוסכם שהצדדים יפגשו ביום א' בבוקר על מנת לסכם את העניין" כפי שנטען בתביעה, מתברר כי כבר ביום 19/2/10 סוכמו כל פרטי העיסקה ובהתאם גם חתם מנהל התובעת על שורה של מסמכים, החל במסמך הזמנה עבור דרך נוהלי שרות, נספח להסכם הרכישה ומסמך אישור הזמנה שבו פרטי כרטיס האשראי לחיוב.

7.בניגוד לטענת התובעת כאילו התקיימה הפגישה בשעות אחר הצהריים המאוחרות של יום שישי, טענה שנועדה ליצור את הרושם כאילו מדובר בפגישה חטופה ומזורזת, מתברר כי ככל הנראה נחתמו המסמכים עוד לפני שעות הצהריים ביום שישי, שכן על פי המסמכים שהציג לי עד הנתבעת בוצעו ההזמנות לקווי הבזק כבר בסמוך לשעה 13:30 בצהריים.

הדבר עולה גם ממכתבה של התובעת מיום 21/1/10 שם מציין מנהל התובעת כי הפגישה היתה בשעה 12:00 בצהריים, וזאת בניגוד לאופן שבו ניסה להציג זאת בדיון היום.

8.בניגוד לטענת התובעת, כאילו סוכם על תשלום ב- 9-12 שיקים – מסרה התובעת את פרטי כרטיס האשראי – וניתנה לה האפשרות החלופית לתשלום ב- 4 שיקים בלבד – כמפורט בסעיף ההערות בהזמנה.

9.על פי המסמכים וההסכם, שעליהם חתם מנהל התובעת, הרי שביטול ההזמנה יחייב את התובעת ב- 10% מערך העיסקה ובתוספת שעות העבודה שהושקעו. מהמסמכים שהגישו שני הצדדים עולה כי שווי העיסקה היה 43,000 ₪ בתוספת מע"מ, ולפיכך, הסכום שחוייב בו כרטיס האשראי של התובעת נמוך מהסכום שהיה עליה לשלם בעקבות ביטול ההסכם.

10.אין אפוא כל מקום לקבל את התביעה.

11.מנהל התובעת טען כי הביטול נעשה סמוך מאוד למועד החתימה על ההסכם ולפיכך אין מקום לחייב את התובעת בתשלום דמי הביטול המפורטים בהסכם.

12.בהתאם לסעיף 3 לחוק החוזים (תרופות שבל הפרת חוזה) תשל"א – 1970, זכאי הנפגע לאכיפת החוזה אלא אם אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין.

לא הוכח בפני כי אכיפת החוזה בנסיבות העניין תהיה בלתי צודקת. למעשה, למעט פרק הזמן, שהוא אכן קצר יחסית, שחלף בין מועד חתימת ההסכם לבין מועד ביטולו, לא הצביעה התובעת על כל נתון שבגינו אין לאכוף את ההסכם ואת סעיף הביטול שבו.

13.מנגד, הוכיחה הנתבעת כי פעלה נמרצות לביצוע ההסכם ולא ראיתי לכן מקום לקבוע כי אינה זכאית לדמי הביטול שנקבעו בהסכם.